גילוי העצמיות על פי תורת הרבי מפיאסצנה

מצוין, קיבלתי את הקובץ, ועכשיו אעבד את התוכן למאמר מסודר שמתאים לפרסום באתר תדמית באלמנטור.
אני אקפיד לשמור על רוח הדברים, ללטש את הניסוח, לחבר בין חלקים וליצור רצף ברור ונעים לקריאה.

הנה גרסת המאמר:


גילוי העצמיות על פי תורת הרבי מפיאסצנה

עיקר האדם – לחשוף את האור הגנוז

בשנת תרפ"ה (1925), בסמוך לחג השבועות, לימד הרבי מפיאסצנה ב"דרך המלך" יסוד עמוק על גילוי האדם והעצמיות שבו.
האדם, במהותו, נושא בתוכו כוחות אדירים ויכולות נשגבות — אך רובן גנוזות, אינן נגלות מאליהן. כדי שיתגלו, יש צורך בפעולה, בעבודה, בתודעה מכוונת ובתנאים שיאפשרו את הפריצה.

בדומה לחוש הראיה: אם אדם יסגור את עיניו — לא יראה דבר. אבל כאשר יפתח אותן — מתגלים לפניו מראות שלא נוצרו באותו רגע, אלא היו שם תמיד. כך פועלים גם כוחות השכל, הרגש והנפש שבאדם — הם קיימים, אך זקוקים למאורעות, למעשים, ללימוד ולעבודה פנימית כדי לצאת אל הפועל.

החכמה, הגבורה והחסד – כולם תלויים בגילוי

אין חכם ללא חכמה שנגלתה, ואין גיבור ללא גבורה שנתגלתה. גם מידות החסד, הרחמים ושאר תכונות האדם — כולן קיימות בכוח, עד שמגיעות הנסיבות המגלות אותן. אם לא יבואו אותן נסיבות — ישאר האדם כישות גנוזה, נטולת ביטוי.

גם הנפש הבהמית — שורשה בקדושה

אף הנפש הבהמית שבאדם אינה נטולת ערך. שורשה בקדושה, כפי שנאמר: "פני שור במרכבה". כאשר מתלבשת בלבושים נכונים, גם ממנה יכול לצאת אור גדול ומרומם. יש בכוחה להביא את האדם לעבודת ה' שלמה, כאשר היא מנותבת כראוי.

האם אתה מכיר את עצמך?

רבים מאתנו מכירים את עצמנו רק דרך הסביבה: איך העולם רואה אותנו, איך אחרים מגיבים אלינו, מה הסביבה מספרת לנו על עצמנו. אך האדם נדרש להתבונן פנימה — לגלות את עצמיותו מתוך בחירה בעבודת ה' ומתוך בירור פנימי שאינו תלוי בדעות חיצוניות.

"נעשה ונשמע" – גילוי העצם דרך התורה

במעמד הר סיני הקדימו ישראל "נעשה" ל"נשמע" — מוכנות לקבל את התורה כולה גם בלי הבנה מוקדמת